סוסיתא – מכונית ישראלית

בשנת 1951 החלה תעשיית הרכב הישראלית לצעוד את צעדיה הראשונים, עם פתיחת מפעל הרכבת הרכב הראשון בארץ. אפרים אילין, בעל המפעל, הצליח לסכם עם כמה מחברות הרכב הבינלאומיות על הרכבת מספר דגמי מכוניות נבחרים בישראל. בין דגמי המכוניות שהורכבו בישראל במהלך השנים היו "ויליס", "קייזר-פרייזר" ו"לארק" האמריקניות, "הינו קונטסה" היפנית ועוד. ניסיונות שערך אילין בשנים אלו לייצר מכונית ישראלית נכשלו.

 

סוּסִיתָא, מכונית ישראלית עשויה פיברגלס, הייתה למעשה מכונית הנוסעים היחידה אשר תוכננה ויוצרה באופן מסחרי בישראל. יצחק שובינסקי, סוחר חיפני יליד פולין 1914, הגיע לעסקי המכוניות כמעט במקרה. בחיפה של שנות החמישים הייתה החברה של אילין, קייזר פרייזר לישראל בע"מ, אחד המפעלים הפרטיים הגדולים והחשובים. שובינסקי נתבקש להיכנס כשותף בסדנה להרכבת "טוקטוקים", ודרבן את רילאינט, ספק הערכות הבריטי, לפתח עבורו מסחרית קלה עם ארבעה גלגלים, שאת המרכב שלה אפשר לייצר בשיטה פרימיטיבית במיוחד, באמצעות מריחת שרף פוליאסטר על גבי תבניות עץ. הידע והטכנולוגיה יובאו במלואם, אבל הם פותחו בלעדית עבור אוטוקרס, והוא עקף בכך חלקית את סוגיית התלות בספק חיצוני.

בתוך פחות משנה נולדה סוסיתא קוביה. המכונית שצורתה מזכירה בעיקר ארגז לחם ממתכת שהיה נפוץ באותם ימים, הציגה עיצוב ריבועי שדומה גם לאיור של ילד בגן. כדי להעניק לשפר את המראה הראשוני בגזרת תוספות היוקרה נוספו פסי עיטור מניקל  בצדי הרכב שעידנו מעט את העיצוב . הסוסיתא הציגה שימוש מעניין בחומר חדש וייחודי לאותם ימים – יציקת פיברגלאס – שהוא חומר קל ולא מחליד שיוצר מרכב עשוי מיציקה אחת ללא הלחמות. במציאות היו לא מעט בעיות למשל חיבורי צירי הדלתות וחיבור המרכב כולו לשלדת הפלדה. בתחילה נקודות החיבור חוזקו בעץ אך זה נטה להרקיב ולהתפרק.
יחידות בודדות יוצאו לארצות הברית, ולקוחות שהצליחו להתגבר על העיצוב המגוחך שנראה כמו משהו שנבנה ביצור עצמי בחצר הבית, החזירו את הרכבים לאחר תקופה קצרה כשהמרכב התחיל להיפרד מהשלדה. מבחינה חיצונית עיקר ההבדל היה מעבר מסבכה מעוגלת לסבכה רבועה, אך מתחת למעטה החיצוני הצליחו שובינסקי ואנשי "אוטוקרס" להפטר ממחלות הילדות של המכונית ובמיוחד זנחו את חיזוקי העץ של מרכב הפיברגלס והצליחו לחבר בינו לבין השלדה בעזרת חיבורים עמידים לאורך זמן. ב- 1962 הרחיבה אוטוקרס את קשת דגמיה, והציגה (תחילה כאב-טיפוס מתוצרת בריטית) את ה"כרמל", סדאן קטנה בת שתי דלתות. בשבע השנים הבאות התעצמה אוטוקרס, והציגה קשת רחבה של מכוניות זולות, בעיקר לעבודה, וכן מכונית משפחתית מתוצרת Triumph הבריטית. הסוסיתא עצמה עברה עדכון מקיף ב- 1965, ואחר כך ב- 1968, כטנדר. ב- 1970 הושקו הסוסיתא סטיישן והמסחרית החדשות.

לאחר שאוטוקרס פשטה את הרגל, בנובמבר 1971, פסק פיתוח המכוניות לזמן ממושך. החברה שהוקמה ב-1974, "רום כרמל", המשיכה ביצור מערך הדגמים של אוטוקרס. בשנים 1976 עד 1978 יצרה רום כרמל את טנדר הסוסיתא בגרסתו  מ-1968, עם מנוע "פורד" 1300 סמ"ק. באוגוסט 1978 יוצרה הסוסיתא האחרונה.

2 מכוניות סוסיתא קוביה –

2 מכונייות סוסיתא קוביה

מכוניות ספורט של חברת סוסיתא מדגם סברה –

מכונית ספורט של חברת סוסיתא מדגם סברה

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s